שני רוכבים נהרגים בתאונה קטלנית במהלך מרוץ. וועדת חקירה רשמית מגיעה למסקנות חד משמעיות ובכל זאת, עד היום, המסקנות הללו נתונות בסימני שאלה רבים. עולם ה-GP איבד שניים מרוכביו המוכשרים ביותר באותן שנים ושינה משמעותית את הבטיחות במסלולים.
הרוגי התאונה במונזה – כוכבי הקטגוריה
יארנו סארינאן (Jarno Saarinen) מפינלנד, ניצח את קטגורית ה-250 סמ"ק בשנת 1972 על גבי ימאהה ובכך היה לאלוף. הוא הרוכב הפיני היחידי, מאז ומעולם, שזכה בתואר אליפות GP ועל כן, נערץ ונחשב לאגדת מרוצים כבר אז. סארינאן היה לרוכב מוכשר ביותר, ותעיד על כך רשימת ההישגים הרבים (המפורטים בהמשך) בתקופה המאוד קצרה בה התחרה.
באותה תאונה, נהרג גם רנזו פאסוליני (Renzo Pasolini) האיטלקי, שהיה סגנו של סארינאן לתואר האליפות שנה קודם לכן. מותם של השניים, הבכירים באותם שנים בקטגורית ה-250, זעזע את עולם ה-GP (גראנד פרי) למשך שנים רבות לאחר מכן ושינה את נהלי בטיחות מהותיים בתחומים רבים: היחס לרוכבים, ניהול מרשלים, בטיחות רוכבים, בטיחות מסלולים ועוד. הסיבות שגרמו לתאונה הקטלנית, נותרו בוויכוח עד היום, למרות מסקנות וועדת החקירה שהוקמה.
יום המרוץ
ב-20 למאי 1973, מיד לאחר סיום מרוץ קטגורית ה-350 סמ"ק ורגע לפני הזינוק מרוץ קטגורית ה-250, 
זיהו המרשלים כי אופנוע ה"בנלי" של הרוכב וולטר ווילה, הותיר כמות שמן משמעותית על המסלול, בנקודה קריטית: לפני זוג פניות (שיקיין) שהוספו למסלול מונזה האיטלקי טרום העונה, כדי להאט את מהירות הכניסה של מכוניות הפורמולה 1 לפנייה העוקבת. זה המקום לציין שאופנועים לא התחרו על המסלול בתצורתו החדשה לפני כן, ולא נבדקה השפעת הוספת השיקיין במיקום הנ"ל בעבור אופנועים.
לוח הזמנים המשיך כמתוכנן לקראת זינוק הרוכבים למרוץ, וזאת למרות שהמרשלים לא הספיקו לנקות את האזור לפני השיקיין החדש. כבר בהגעה הראשונה של הרוכבים לאזור בו נטען כי היה בו שמן על האספלט, עוד בהקפה הראשונה – התרחשה הטרגדיה. פאסולני, שרכב על אופנוע אארמקי, הוביל את המרוץ כשסארינאן, מוביל טבלת האליפות, צמוד אליו מאחור. בכניסה לפניית השיקיין החדשה, החליק פאסוליני וסארינאן התנגש בו מאחור. שני הרוכבים שנפלו גרמו למכשול על המסלול שהוביל להחלקות נוספות של קבוצת הרוכבים שהייתה צמודה מאחור וממנה עדיין לא הספיקו להתרחק (התאונה התרחשה בהקפה הראשונה, והרוכבים היו עדיין כולם קרובים זה לזה).
מותם של פאסוליני וסארינאן נקבע במסלול. 14 רוכבים נוספים, חלקם נפצעו קשה מאוד בתאונה, פונו 
לבתי החולים. המרוץ כמובן, נפסק ולא חודש. וולטר ווילה, שנטען כי אופנוע ה-350 שלו הוא זה שהותיר את השמן על המסלול במרוץ לפני כן, הובהל לבית החולים במצב קריטי.
עולם ה-GP במלחמת גרסאות
הגרסה הראשונה, היא הגרסה הרשמית שקבעה את הגורם היחידי לתאונה, הופקה על ידי וועדת החקירה 4 חודשים לאחר המקרה. ע"פ הוועדה, שהסתמכה על תמונות של צלמי עיתונות, אופנועו של פאסוליני סבל ממס' תקלות עוד בפיטס, כשלפחות ב-2 מקרים לפני העלייה למרוץ, מנועו "נתפס" ונעל את הגלגל האחורי. מסקנות הוועדה אם כך, היו שהגלגל האחורי של מוביל המרוץ ננעל בשלב הבלימה לפני השיקיין החדש, מה שגרם לפאסוליני להחליק ולהביא בכך לתוצאות העגומות של התאונה.
גרסה אחרת ובלתי רשמית, בה אוחזים עד היום רבים ממעריציו של סארינאן, גורסת כי הסיבה לתאונה הינה אותן שאריות שמן על המסלול. לראיה, הם מזכירים את הרוכב האוסטרלי ג'ון דודס שהתחרה גם הוא ב-250 סמ"ק על ימאהה. ג'ון ראה את מאמצי המרשלים לנקות את השמן, והתריע בזעם ובצעקות בפני המארגנים כי המרשלים לא מספיקים לטפל בשלולית השמן ויש לעצור את הזינוק למרוץ. מארגני האירוע התעלמו מתביעתו לעכב את לוח הזמנים, דרשו ממנו לחזור למושב האופנוע ואף איימו עליו בהרחקה מהמסלול באמצעות שוטרים. בלית ברירה, נאלץ ג'ון לזנק למרוץ יחד עם כולם, למרות הסכנה הברורה לעין.
האמת מתבררת אם מסתכלים על המקרה בראייה רחבה יותר, ונובעת כנראה מסיבה שלישית – הכנסת השיקיינים החדשים במסלול. ולראייה, 40 ימים לאחר מותם של פאסוליני וסארינאן (וחודשיים וחצי לפני מסקנות הוועדה), נהרגו באותה נקודה בדיוק 3 רוכבים צעירים מקטגורית הג'וניורים במרוץ שנערך במקום. המרוצים לאופנועים במסלול מונזה הופסקו מנקודת זמן זו ואילך, ולא חודשו עד לשנת 1981, לאחר שהמסלול אושר מחדש לאופנועים. (עבר עדכונים ושיפוצים ב-1974 וב-1976 כדי להתאימו חזרה למרוצי דו גלגלי).
הזעזוע שעבר על עולם מרוצי האופנועים, ומרוצים מוטוריים בכלל, היה גדול. הדיווח על התאונה שודר בערוצי טלוויזיה רבים ברחבי אירופה ואפילו דווח בעיתונות בישראל (ראו סריקה מצורפת מתוך עיתון מעריב, יומיים לאחר התאונה).
ימאהה, שסארינאן היה הרוכב המוביל שלה בכל הקטגוריות, פרשה מיד מעונת המרוצים כולה.
עולם ה-GP היה כמרקחה: סוזוקי, אם.וי אגוסטה, ימאהה והארלי דוידסון (הבעלים דאז של המותג אארמקי) החליטו להילחם למען תנאי מרוצים טובים ובטוחים יותר לרוכבים. בעקבות המאמצים, הוכנסו נהלים המאפשרים דיווח של רוכבים בתום מרוץ על בעיות בטיחותיות במסלול בהן הבחינו, ניתן כוח רב יותר להחלטות מרשלים והוחלש כוחם של מארגני המרוצים כשהדבר נוגע לבעיות בטיחות. כמו כן הוחלט על אישור מסלולים בידי רוכבים (ולא על ידי מארגנים).
מורשת
יארנו סארינאן, למרות היותו פיני, היה לרוכב נערץ מאוד באיטליה. למעשה, ילדים איטלקיים רבים שנולדו בשנות ה-70', קיבלו את השם יארנו (Jarno) לזכרו. ביניהם, ניתן למצוא גם את נהג הפורמולה 1, יארנו טרולי (יליד 74') שהתחרה בין השנים 1999 ל-2011. מועדון מעריצים פעיל בשם Jarno Sarinan Fan Club פעיל עד היום באיטליה כדי לכבד את זכרו של הכוכב הפיני.
לאור העובדה שניצח כ-15 מרוצי GP והיה לאלוף ה-GP היחידי מפינלנד מאז ומעולם, הוכנס שמו של סארינאן ע"י ה-FIM, להיכל התהילה של ה-MotoGP בשנת 2009.
אגב, רנזו פאסוליני ההרוג השני בתאונה הקשה, הונצח ב-1986 ע"י דוקאטי (כשהייתה בבעלות קאג'יבה), כששמו ניתן לאופנוע הספורט החדש שעיצב מאסימו טאמבוריני – הדוקאטי פאסו.
יארנו סארינאן: קריירה קצרה, הצלחות רבות.
סארינאן התחרה במשך שלוש עונות מלאות בלבד ב-GP (נהרג בסבב השלישי של העונה הרביעית שלו), כשברובן התחרה ביותר מקטגוריה אחת. הווה אומר, מיד כשהיה מסיים מרוץ, היה עולה על אופנוע אחר שמתאים לקטגורית הנפח שהגיע זמנה להתחרות. מלבד עונת 1970 בה התחרה ב-250 סמ"ק בלבד, הרי שבעונות הבאות התחרה בלפחות 2 קטגוריות בכל סבב מרוצים.
ב-1971 התחרה בקטגורית ה-50 סמ"ק ב-2 הסבבים האחרונים של העונה (וסיים בהם במקום ה-6 וה-2), בקטגורית ה-250 סמ"ק בה סיים 3 בטבלת האליפות בתום העונה, ובקטגורית ה-350 סמ"ק בה החסיר 4 סבבים ובכל זאת סיים שני בקטגוריה עם 4 פודיומים בהם 2 ניצחונות.
ב-1972 התחרה כאמור בקטגורית ה-250 סמ"ק ובה זכה בתואר האליפות וזאת למרות שהחסיר 4 סבבים. במקביל, התחרה באותה עונה גם בקטגורית ה-350 סמ"ק ובה סיים שני בקטגוריה, למרות שגם בה החסיר 4 סבבי מרוצים.
ב-1973 התחרה סארינאן בקטגורית ה-500 סמ"ק, ניצח את שני הסבבים הפותחים של העונה, ולא סיים 
(DNF) את הסבב השלישי. לסבב הרביעי הוא לא התייצב. בקטגורית ה-250 סמ"ק, ניצח את שלוש המרוצים הראשונים בעונה, לא התחרה ברביעי, ונהרג בסבב החמישי, שנערך כאמור במונזה – איטליה.
בחרתי לסיים בסרטון הבא, למרות היותו באיטלקית. משולבות בו תמונות שצולמו מיד לאחר התאונה, כשהרוכבים עדיין לא פונו מהמסלול, וכן רואים בו את הזעזוע של הקהל ושאר הרוכבים בפיטס, מתוצאות התאונה.
התמונות לאורך הטקסט הינן משלוש העונות בהן התחרה סארינאן.