קורס רכיבת אופנועים במסלול מרוצים ביוון

לפני ה-"מי יותר מהיר" והרבה לפני התחרותיות של "מי זכר האלפא שדופק על החזה הכי חזק", יש משהו ברכיבה במסלול מרוצים סגור, שפשוט מהפנט. קשה לשים על זה את האצבע. מדובר על משהו מעורפל ואמורפי שמדמה מדיטציה וטראנס ברמה גבוהה.

אישית, אני חושד שזה בעיקר סביב העובדה ששם, ורק שם, אפשר באמת להגיע לריכוז מלא, ללא פשרות, ברכיבה נטו. אין חשש מרכבים שיגיעו ממול, אין חשש משוטר שמתחבא בסוף הישורת עם מכמונת מהירות, ואין חשש מעמוד, עץ או סתם סלע תועה, שאפשר להחליק לתוכו ולהתרסק כהוגן. זה קצת דומה למה שאפשר להגיע אליו ברכיבת שטח חופשית, אבל בקצב הרבה יותר מהיר עד כדי רכיבה בתוך ה-ZONE.

המוח כבוי

ה-"זון" המפורסם, מונח לא ברור שחוזר על עצמו בטקסטים רבים שעוסקים ברכיבה ספורטיבית במסלול ומחוצה לו, מובן על ידי כמצב בו הריכוז ברכיבה הוא עילאי כשכל גוף הרוכב ובעיקר מוחו, מרוכז ברכיבה עצמה. 100 אחוז של נטו רכיבה. שום דבר מעבר. אתם אולי חושבים שהייתם שם פעם, אבל אם לא ניסיתם רכיבה במסלול, הרי שבקושי טעמתם מהמצב הזה. 10 שניות ברציפות זה לא נחשב. ב"זון", המוח עצמו כבוי לכל מה שלא קשור לפידבק מהמתלים, מהבלמים, מהקצב. מהאותות ששולחות העיניים, האוזניים וקצות הגפיים. המוח פעור לרווחה לקלוט הכל שקשור לתנועה המהירה המסלול, ורק אליה.

כאמור, יתכן מאוד שגם אתם חוויתם זאת לרגעים קצרים יותר או פחות, ברכיבת כביש ציבורי. זה לא בריא, זה אפילו מסוכן לרכוב כך (שהרי המוח מתעלם במקרה שכזה מהסכנות האפשריות שמלפנים), אבל זה ממכר ומתגמל כהוגן כשזה עובד וכשזה קורה. אני לגמרי מבין אתכם. הייתי שם בעצמי. ואחרי שרכבתי והתחריתי בכמה מרוצי אופנועים, כבר נבהלתי לגלות כמה מסוכן לעשות זאת מחוץ למסלול.

תחילתו של יומן

בחיפושים אחרי מנת האדרנלין הבאה, נרשמתי לקורס רכיבה במסלול מרוצים ביוון. שני ימים של מנת מסלול גדושה באדרנלין וניתוק מוחי שמשמח את הגוף והנפש.

החלטתי לפרסם מדי מס' שבועות את ההכנות לקורס, מכמה אספקטים שונים, כדי לתת נקודות וזוויות מבט שונות על החוויה ועל ההכנות הנדרשות לה. כפי שתקראו בהמשך, לא מגיעים למסלול עם חליפת רכיבה ופשוט עולים על אוכף האופנוע כדי ישר לתת גז. הו לא…

הנה כמה מילים על העניין ולמה גם לכם שווה לבוא ולקבל את מנת הסם הכל כך בריאה הזו. בטור שלפניכם אסקור את עניין האדמינסטרציה. את הרקע של בית הספר והקורס אליו נרשמתי. בפרסומי ההמשך נצלול להכנות עצמן.

קורס במסלול מרוצים ביוון

הקורס אליו אצא, יתקיים בחודש מאי הקרוב, במהלך חג השבועות. הקורס עצמו כבר התמלא לחלוטין ברוכבים שנרשמו מראש, אבל החברה המפיקה, חברת יונומנט, תשמח להציע לכם תאריכים נוספים שפרוסים לאורך כל השנה הקרובה. החברה אומנם רשומה ביוון א-ב-ל, וזה הקטע הנוח והמגניב שבעניין, היא בבעלות שני שותפים ישראלים לחלוטין. חבר'ה שגרים כאן בארץ ומבצעים את כל הליך ההרשמה בעברית ונכונים לענות על כל שאלה שנוגעת לרכיבה שם ולהדרכה.

החבר'ה הישראלים הללו חברו לזכיין היווני של "קליפורניה סופרבייק סקול", אותו בית ספר מפורסם לרכיבה מסלול בארה"ב, שהוקם ונמצא בבעלות גדול מדריכי הרכיבה – קית' קוד. כן, אותו אחד שעומד מאחורי סדרת הספרים הוותיקה, המוכרת והנכונה תמיד: Twist Of The Wrist. כמי שקרא את הספר עוד ועוד פעמים, וינק את הטיפים שבו בשקיקה בתקופת היותי כמתחרה במרוצים, איני יכול להמנע מלהמליץ על קריאה בו, גם ללא שאיפות בתחום רכיבת המסלול.

איפה?

ההדרכה עצמה תתקיים במסלול סרס היווני (שאורכו עומד על 3,186 מטרים) והמדריך הראשי שמעביר את ההדרכה מטעם בית הספר, הוכשר על ידי קית' קוד עצמו. אותו מדריך מגיע למסלול היישר מאנגליה. על המסלול עצמו מלווה הקורס במדריכים מקומיים. יונומנט גם מציעה הרשמה לימי מסלול פתוחים ולהדרכות על מסלול נוסף ביוון, ע"פ רצונות הרוכבים. אני אישית, נרשמתי למסלול בסרס.

הקורס עצמו, שמועבר בדיוק לפי התכנים של מוסד האב האמריקאי, מועבר על גבי אופנועי CBR600RR ו-CBR1000RR (הונדה).

החבילה אליה נרשמתי כוללת 3 ימים ביוון, מהם יומיים מלאים של הדרכה עיונית ומעשית ברכיבה במסלול מרוצים שבסרס (8 שעות כל יום). היומיים הללו כוללים את שלב 1 ושלב 2, בדיוק ע"פ המתוכנת של ביה"ס האמריקאי. העלות: כ-1,600 יורו. אלו כוללים הכל כולל הכל: את הדרכה, את האופנועים (כולל צמיגים, דלק וסיוע טכני), את הכניסה למסלול, הסעות מהשדה למלון ומהמלון למסלול, לינה במלון וארוחת צהריים במסלול. ואפילו את הטיסות מהארץ (סביב ה-200 יורו לרוכב). אם אתם והחברים שיוצאים איתכם תקשקשו בארנק 25 יורו כל אחד, גם תקבלו צלם מקומי שילווה אתכם על המסלול ומחוצה לו. בתכל'ס? שווה בעבור המזכרות מהחוויה הייחודית.