טריומף סקרמבלר 400X לא עוצר את הרוכב מלהיזכר מאיפה הכל התחיל. המושג סקרמבלר נזרק היום לאוויר לא מעט, הרבה פעמים בהקשרים של עיצוב ולייף סטייל, אבל המקור שלו מגיע ממקום הרבה יותר פרקטי ומחוספס.
בשנות הארבעים והשישים, הרבה לפני שהיו אופנועי שטח ייעודיים, רוכבים רצו להתחרות אחד בשני ופשוט לתת גז בשטחים פתוחים. הם לקחו אופנועי כביש, הוסיפו צמיגי שטח, הגביהו כידון וסעפת, ויצרו אופנועים שיודעים להתמודד עם הבלאגן. הגישה הזו של אילתור ויעילות חזרה אלינו בשנים האחרונות, והדגם החדש של טריומף הוא דוגמה לאיך מתרגמים את השפה הספרטנית הזו לכלים של היום.
בפרק החדש אנחנו מדברים על האופנוע הזה, שהוא כרטיס הכניסה לעולם של המותג. מדובר בכלי פשוט לניהול, אינטואיטיבי ונוח ביחס לנייקדים אחרים, שמצליח לשמור על חיוך בקסדת בפקקים של העיר, ועדיין נותן את האופציה לחתוך לאיזה שביל בדרך לקפה שחור ביער. דיברנו על הפיתוח המשותף עם בג'אג', על מערכת הבלימה, על ההתנהגות שלו מול המתחרים בקטגוריה המצומצמת הזו, ולמה אנחנו בעצם כל כך אוהבים את סגנון הסקרמבלר.
אתם מוזמנים להאזין לשיחה המלאה שלנו על האופנוע בפודקאסט, לצפות בוידאו של השיחה, ולקרוא את הטור הכתוב המלא שכתב דור אבן כץ אחרי הרכיבה.
השאר תגובה