החגיגה סביב ההכרה בהתאחדויות הספורט המוטורי על ידי משרד הספורט (נזימה, מוטובייק, וואלה!), נשארה בפרופורציות הנכונות כל עוד דובר על אתרים המתעסקים באופן שוטף בתחום. מי שמחוץ לעניין המרוצים, גרם לקוראיו לחוש כאילו מדובר מ-י-נ-י-מ-ו-ם על המכשול האחרון בדרך למרוצים חוקיים לישראל. מי שמעורה בתחום, יודע שלא כך הדבר. סה"כ עוד הליך פורמלי בתהליכי יסוד הנושא, הליך שקצת נופח מעבר לגודלו האמיתי, כנראה למטרות יחסי ציבור של משרד השר ומחזיקי התפקידים השונים בעמותות הצריכים לעשות מעט לתפקידם.
בפועל, הדרך עוד ארוכה ומפותלת. ישנם עוד מהלכים גדולים, רבים וסבוכים הרבה יותר שיש להתמודד עימם, בטרם יהיה כאן ספורט מוטרי חוקי אמיתי. וגם אז, לדעתי הפרטית בלבד, הוא לא בר ישום. אנו ככל הנראה ניוותר עם תחום חוקי שנתקשה להוציאו לפועל – אם בשל דרישות דרקוניות של החוק שלא יימצא אדם שיעמוד בהם, ואם בשל הוצאות כספיות גבוהות מדי עד כדי בלתי הגיוניות.
בינתיים, נפרגן לדני "האנימל" אנגלברג, איתו רכבנו כתף אל כתף במרוצי הסופרמוטו המחתרתיים, ונברכו על כך ששמו מתנוסס בראש צעד הסטורי קטן ונאה שכזה.
השאר תגובה