לרכוב במסלול כשחן אביוב, אלוף ישראל החדש בקטגוריית הנייקד הפתוחה יושב לך על הכתף בזמן הרכיבה? קורס רכיבה אישי שבו המדריך לוחש לך לתוך האוזן טיפים של אלופים? את זה אני חייב לנסות!
קצת רקע
מאז חזרתי מקורס הרכיבה ביוון (כאן) בחודש מאי השנה, אני מקפיד להתייצב במסלול ישראלי, פצאל או שדה תימן, להשתתפות ביום רכיבה פתוח בתדירות חודשית. מי שקצת קרא ב"אודות" או נתקל בי בעבר, יודע שרכיבת מסלול, אהובה עליי. מאז 2002 לערך, העולם הזה עדיין מעניין עבורי ותמיד מרתק.
זה כלל לא משנה עם איזה אופנוע הגעתי השנה לאותם ימים הפתוחים. אני הרי עושה זאת כדי לתרגל, לתחזק ולחדד את היכולות האישיות שלי בתנאים הסטריליים שמאפשר המסלול, ולא כדי לשפר זמנים. ועל הדרך – כן אני מודה – מדובר על פעילות שהיא מאוד (מאוד!) מהנה עבורי. פאן הוא שם המשחק.
את חן אביוב, הרוכב המוכשר שהוא גם הבעלים ומדריך הרכיבה ב-chen_gaz, אני מלווה במסגרת החסות שנתנה עופר אבניר לפעילותו במסגרת אליפות ישראל במרוצי כביש. אחרי שצפה בתמונות וסרטונים שונים שלי מהמסלולים, היו לחן לא מספר הערות והארות לגבי אופן הרכיבה שלי. אבל מתמונות ותיאוריה קשה ללמוד. קבעתי עם חן דייט למסלול, לרכיבה משותפת והדרכה אישית.
קורס רכיבה אישי היישר לאוזן שמאל
הייתי "קצת" סקפטי (בלשון המעטה) לגבי מערכת האינטרקום שחן הביא כדי להתקין לי על 
הקסדה הפרטית שלי. הרי במסלול אתה מרוכז במאת האחוזים ברכיבה עצמה, ולא פנוי, מבחינת תשומת הלב, לשיחות. לא ביני לבין עצמי ובטח שלא עם אדם אחר. וחוצמזה, גם לחן יש על הראש את תפעול הרכיבה הפרטית שלו ואת האופנוע עליו הוא רוכב – וגם הוא עושה זאת בתנאי מסלול: איך בכלל יהיה טעם לתקשורת בינינו וכמה אינטיליגנטית ומועילה היא יכולה להיות?
כבר בהקפה השנייה, חן אומר לי אל תוך האזון בצורה הכי רגועה, מנומסת ויפה: "תסתום ת'פה ואל תענה לי. רק תקבל את המידע ממני. אל תתפלסף. לא צריכה לזרום ממך אליי שום תקשורת ובכל מקרה, גם אם יש כזו, היא בטח לא חשובה ורלוונטית מספיק כדי שתשקיע בה מחשבה".
וואלה, צודק.
במהלך הרכיבה על המסלול חן לא שובר את הראש בתיאורים ארוכים ומייגעים של מה צריך לעשות. הטיפים הם חדים, ברורים ומדוייקים. הם מחולקים בהתאם לקורה על המסלול: הכלליים שבהם, שמצריכים תשומת לב כללית במהלך כל הרכיבה, נאמרים בישורת הארוכה של המסלול. אלו שמתייחסים ספציפית לפניות מסויימות, נאמרים בדיוק בזמן לפני הפנייה כדי להתארגן עבורה בהתאם לעצה שנאמרה ולהגיע מוכן בהתאם לתרגול שנעשה.
זיהוי בעיה ופיצוח המסלול
אל המסלול הגעתי עם ההוסקוורנה 701 Vitpilen שאני מאוד אוהב. למעשה, אני חושב שזה אחד הכלים המוצלחים והמפתיעים(!) לימי מסלול. למרות שהכלי מוגבל ל-A1 – הווה אומר: 47 כ"ס, הדבר אינו מהווה בעיה מבחינתי. להיפך – לא באתי לשבור שיאי מסלול ואפילו לא שיאים אישיים שלי. באתי ללמוד ואין דבר יותר נוח מאופנוע שלא מסבך אותך עם עודף כוח מנוע להתמודד מולו.
בעוד אני הייתי בטוח שמירב הבעיות שלי נובעות ממבטים וזיהוי נקודות הבלימה, ההיגוי ותחילת ההאצה, הסתבר לי שאני טועה. כשחן רכב מאחוריי (ולמען האמת, הוא זיהה זאת עוד מהתמונות ומהסרטונים בהם צפה), הוא זיהה את הבעיה העיקרית שלי והתמקד בעיקר בתנוחת הרכיבה שלי. היא הייתה שגויה באופן שלא אפשר לאופנוע את מירב האחיזה האפשרית. מתנוחת הרכיבה השגויה, נגזרו קשיים על כל המשתנים שהסתבכתי איתם: בלימה נכונה, היגוי זריז ונטול מאמץ והאצה מוקדמת ביציאה מהפנייה.
כבר בסשן ההקפות השני, אחרי שיחות נוספות והדרכה עם חן פנים אל פנים ולא דרך הקסדות, ההארה הכתה בי. גם אחרי 20 שנות רכיבה, מתוכן כ-5-6 שנים מסלולי סופרמוטו ושטח, אין כמו הסיפוק האדיר, הרעננות והחדווה שתופסת אותך כשהזמנים משתפרים באופן מורגש. מהקפה להקפה הקצב עלה, והמאמץ המנטלי הדרוש בפיצוח המסלול המהיר של מוטור-סיטי בדרום, ירד. מסלול ממנו חששתי בשל המהירויות הגבוהות יחסית שבו ורצף הפניות הימניות (שלא היה "אהוב" עליי), הפך לכזה בו אני מרגיש יותר נינוח ובטוח. החשש מהמסלול, נעלם. הבטחון העצמי, עלה בהתאם.
לסיכום
עולם ימי המסלול הוא נפלא ומומלץ גם למי שלא חולם על קריירת מרוצים. ימים פתוחים אלו מעולים לחידוד יכולות רכיבה של כל רוכב: חדש בעולם הרכיבה בכביש הציבורי אבל גם לרוכבים מנוסים שמאחוריהם כבר עשרות שנות רכיבה. קורס כמו שחן מציע, יכול לזרוק את הרוכב לעולם חדש של תובנות לגבי הרכיבה, לחזק את הקשר שלו עם האופנוע ולהגביר באופן מהותי את תחושת הבטחון האישי שלו על האספלט. בתוך המסלול כמובן, אבל במיוחד: מחוצה לו.
לדף של חן אביוב בפייסבוק, הקליקו כאן
לסרטון מזכרת מההדרכה שצולם ברובו מהקסדה של חן (רכוב על הסוזוקי GSXS1000 עימו זכה באליפות ישראל):
ועוד באותו נושא:
איזה ניסיון צריך לפני הרשמה ליום מסלול?
ישראלי בקורס רכיבה אמריקאי על מסלול יווני