ב.מ.וו F650CS

מבחן מהעבר: ב.מ.וו F650CS – יופי פנימי

למרות מפרט צנוע וחסר יומרות, ה-F650CS הוא האופנוע הטוב ביותר של ב.מ.וו. למה? כי הוא עושה בדיוק את מה שהוא צריך. לא פחות, בדרך כלל גם יותר…

הקדמת הכרובלוג: המבחן ל-F650CS שלפניכם, פורסם בשנת 2001 בפורום האופנועים של תפוז. הוא נכתב ונערך על ידי טל שביט ז"ל שכתב, לראשונה עבורו, במיוחד עבור הפורום ולא בעבור מגזין כלשהו. קדם לו המבחן לסוזוקי וי-סטרום 1000 שפורסם בפורום, באישור כמובן, מייד לאחר פרסומו במגזין "אוטו".

19 שנים חלפו והפורום בתפוז בסכנת סגירה. מה שאומר שהתכנים שבו ייעלמו לבלי שוב.  לפיכך, החלטתי להעלות את הטקסט כדי לשמר אותו ובמיוחד: לשמר טקסט נוסף מני רבים אחרים, שכתב טל. לצערי, התמונות שצילם תומר פדר בעבור כתבת המבחן הזו, לא נשמרו באיכות מספקת כדי להעלותן לצד המבחן.

ההקדמה של טל למבחן שפורסמה במקור:

ובכן: אתם עדים עכשיו לנסיון לכתוב, ספציפית עבור הפורום, מבחן בפורמט מורחב וקצת שונה. כשפן נבחר הב.מ.וו F650CS, ובעצם גם אתם – תגובות יתקבלו בברכה וכו´.
התצלומים לכתבה זו צולמו על-ידי תומר פדר, בין היתר עבור כתבה עתידית ב"אוטו", ומופיעים כאן הן בהסכמתו והן בהסכמת מגזין אוטו.
הכתבה בהמשך… בתקווה שתהנו.

טל

כתב: טל שביט


ב.מ.וו F650CS – יופי פנימי

 

ב.מ.וו התחרפנה? מבחינה עיצובית אולי כן. גם הגדרת היעוד לא ממש ברורה. אבל איכשהו, זה עובד יפה מאד...

נתחיל עם המובן מאליו, ובאותה הזדמנות נגמור עם הגועל-נפש על ההתחלה.
כן, הוא מכוער. מכוער. מ´, ח´, ו´, א´, ר´, מ-כ-ו-ע-ר. ממש לא יפה.
זה במקרה שעוד היה ספק למישהו.
זהו. ונעבור לסיכום…

לא, סתאאאאאם.
הב.מ.וו F650CS הוא לא הצלחה עיצובית. מאותן יציאות שגורמות לי לרצות לשאול את המעצב שלו את אותה שאלה ששאל ג´יי לנו את מה שמו, החבר של ליז הרלי: "?What the hell were you thinking"
האמת היא שאני יודע מה הוא חשב. "בואו נעשה משהו שידבר לדור ההי-טק". משהו כזה (המעצב, לא את יו גרנט).
ומאחר ואני לא שייך לאותו דור, אין אני יכול אלא לנענע בראשי בהשתתפות בצער, אם זה הטעם של דור ההי-טק. מצד שני, מה אני יודע? הרוב המכריע של האנשים שראו אותי על המיני-בימר הגיבו באופן די אחיד, לאמור:
"שיו".
או מלים אחרות בעלות משמעות דומה.

מוצר תעשייתי תואם-מילניום-שלישי

אלא שרובם המכריע של אלו בעלי התגובות החיוביות לא היו אופנוענים. מה שאולי מוכיח שהמעצב, או מחלקת השיווק, או מי שלא הגה את הרעיון של ה-F650CS, בעצם ידע מה הוא עושה. אם האופנוע הזה מדבר לכל-כך הרבה אנשים מחוץ למעגל האופנוענים, אולי זו בדיוק היתה הכוונה? להגיע לעוד לקוחות?

אבל ראבאק: באמת היה כל-כך קשה למצוא פתרון אחר לאגזוז, למשל, כזה שלא יסתיר את הזרוע החד-צידית? או לחשוב על עיצוב לפיירינג מלפנים שכן יתחבר לשאר האופנוע?

כך או כך, התוצאה היא משהו שנראה כמו מוצר תעשייתי תואם-מילניום-שלישי, ולא כל כך אופנוע.
ובזה אני סוגר את נושא העיצוב, ונעבור לסקירה היסטורית קצרה.

F650CS – ההיסטוריה

בראשית, דהיינו ב-1994, היה ה-F650, פרי שת"פ רב-לאומי מוצלח בין איטליה (אפריליה שרותי הרכבה וייצור בע"מ), אוסטריה (רוטאקס, מערכות הנעה וניוד) וב.מ.וו (סמל). הכלי התגלה ככלי, אם אתם מבינים למה אני מתכוון, ויהי להיט.

אח"כ, ב-2000, בא ה-F650GS. הכל חדש, פחות או יותר, במיוחד הזרקת הדלק. הייצור כבר חזר לגרמניה, וליצור נולד אח חדש בשם "דאקאר", שם קצת יומרני בשביל אותו דו"ש כבד, למעט מהלך מיתלה קצת יותר ארוך.

ועכשיו – עכשיו בא ה-F650CS, ובניגוד למה שניתן היה לחשוב לא מדובר בגרסה-של, אלא במשהו חדש לגמרי. אופנוע כביש לכל דבר, עם שילדה חדשה, מיתלים חדשים, מנוע משופדרג (זו לא טעות, נא לא לתקן), הנעה חדשה ו… כן. עיצוב, אה, שונה. אלטרנטיבי.

מצליפים בגוויה עם רצועת קבלאר

אז בואו ונראה. יש לנו חישוקי כביש אמיתיים, "17. צמיגי דנלופ D207, באופנוע המבחן על כל פנים. מממממ. זרוע אחורית חד-צידית מפוסלת היטב, למי שמצליח לראות אותה (האגזוז מסתיר, אתם יודעים, מצד אחד). ו… מה זה הדבר הזה כאן על הגלגל-שיניים האחורי? ובכן זו רצועה. אכן כן, הנעת-רצועה, כמו בכל ההרלים המודרניים (צירוף מלים המהווה סתירה פנימית, אני יודע) וקצת קאוואסאקים לא כל כך מודרניים.

מה זה? לא מספיק בגדתם במסורת הדריישפט (השגיאה מכוונת, לא לתקן) עם שרשרת, עכשיו אתם מצליפים בגוויה עם רצועת קבלאר? נו שוין, אם כבר מוצר-תעשייתי-היטק אז שיהיה גם קבלאר. זה אמור לעבוד טוב יותר משרשרת: יותר שקט, יותר אורך חיים, לא צריך לשמן, לא צריך למתוח. נחיה ונראה.

במקומו יש כלום, אבל מעוצב

עוד מוזרויות חושפות את עצמן באיזור מיכל הדלק. מיכל הדלק? אז זהו, שלא. הוא בכלל לא שם. במקומו יש כלום, אבל מעוצב. מעין חלל אובלי, עם מין גדרות-פלסטיק שקוף בשני הצדדים. מאוחר יותר אני מגלה שקסדה נכנסת לשם ב-ד-י-ו-ק, וב.מ.וו ישמחו גם לספק לך מנעול-רצועות יעודי בשבילה.

באותו חלל בול יכול להכנס גם תיק יעודי קטן מצוייד בקליפסים יעודיים קטנים, שנדב מב.מ.וו נתן לי לניסוי. קטן, אבל מאומן (גם נדב, נכון, אבל אני התכוונתי לתיק). אופציות אחרות, מרשימת האופציות המאד-ארוכה של האופנוע הזה, הן, למשל, תיק קשיח, או מערכת סטריאו שנכנסות קומפלט בנישה-בחצר-האין-מיכל הזו.

על גבול הסטייה

ועכשיו – תראו כמה זמן זה לקח – אנו סוף סוף מניפים רגל (במקרה שלי זה יותר הרמה קלה) ומניחים את עכוזנו על המושב. הנמוך. מאד. ומדי, במקרה שלי. אבל אני מבין שלא לכולם יש כלונסאות במקום רגליים. 780 מ"מ על הנייר, גובה המושב, בפועל מרגיש פחות. אפשר, אם רוצים, לקבל מושב נמוך בעוד 3 ס"מ, שזה כבר נראה לי על גבול הסטיה.

הכידון, לעומת זאת, אי-שם לפנים, רחוק לפנים, רחב, גבוה, שטוח. ואילו הרגליות… הלו, מי גנב אותן? אה, הן כאן, מאחור ולמעלה. יחסית לציפיות, אלו כמעט רגליות של R. של סוזוקי, לא של ב.מ.וו. בשביל רגליות כאלו צריך כידון קליפ-און של אופנוע גרנד-פרי 125, מינימום. אבל אין כזה, והתוצאה היא תנוחת רכיבה מוזרה, בלשון המעטה: אם אתה זכר אתה תלוי על יהלומי הכתר, רגליים מקופלות (מאד, במקרה שלי), שלוחות לאחור, ידיים שלוחות לפנים ולמעלה. אנשולדיגן-זי? ואס איסט דאס? למישהו יש בעיות בהחלטה על זהות אצלכם? הידיים ידי שטח והרגליים רגלי כביש-ספורט?

אם ב.מ.וו ניסו להיות שונים – הם הצליחו

אבל למען האמת, המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש היא איך, לעזאזל, אני אוציא גיצוצות (© טל) מהרגליות האלו. לך תחזיר ליבואן אופנוע בלתי-מושחז ותתחיל להמציא תירוצים שהמרווח הטיה שלו ככה וככה… יהרס לי המוניטין.

בעיר כל העסק באמת מוזר. התנוחה לא טבעית, לא נוחה, ופשוט תמוהה. אם ב.מ.וו ניסו להיות שונים בכל מקרה הם הצליחו, אבל תנוחת הרכיבה שמתקבלת ממש לא לטעמי. הרי האופנוע הזה אמור להיות כלי עירוני, כאילו? כזה לסטודנטים, נגיד, אם יש להם הרבה כסף? ליאפים מפונקים שאוהבים שנוח להם בחיים?

השקט

לעומת זאת, מישהו עשה עבודה טובה מאד במנוע. הדור הראשון של המנוע המוזרק של ה-650, כפי שהופיע ב-GS ואחריו בדאקאר, היה אמנם חזק מאד בביצועים אבל לקה בפעולה בסל"ד נמוך. התגובה לסיבוב המצערת לא היתה חזקה או מיידית מספיק – או אחידה מספיק – כמו שסינגל שמכבד את עצמו נותן בכל פתיחת מצערת קלה.

בעיר המנוע ההוא היה בפירוש פחות נעים מהמנוע הקודם. אבל ב-F650CS נעשה משהו למנוע וכתוצאה חזרנו לפעימות-סינגל כמו שאנחנו (טוב, אני) אוהבים – מידיות, חזקות, ומתקבלות כבר בסל"ד אפס. נדב, מנהל המוסך של ב.מ.וו, אומר שאת השינוי במנוע קיבלו כל הדגמים. אני בעד.

עוד דבר שמוצא חן בעיני: השקט. הרצועה מאחורה באמת לא עושה רעש. החלפות ההילוכים מהירות ומדוייקות (למרות מהלך דוושה ארוך). כיף. מבחינת תפעול, זהו הב.מ.וו הטוב ביותר. נקודה.

הזמן שבילינו בתוך העיר היה מבוזבז

אבל, עם כל הריספקט למנוע ולהילוכים, בעיר זה לא זה, בגלל התנוחה. אז יוצאים החוצה. כבר בכביש המהיר מתגלה שהזמן שבילינו בתוך העיר היה מבוזבז: אספלט פתוח כבר הרבה יותר לענין, כל עוד לא עוברים 140 בערך (מה שאנחנו כמובן לא, כי זה מהיר ומסוכן).

עד השלב הזה יש מיגון רוח סביר, למרות תנוחת הרכיבה שכאילו מחבקת את הרוח, יוצרת מפרש-ספינייקר ואומרת לה "בואי, בואי לפאפה, מותק. אני יעשה לך טוב". יש פיירינג-חרטום קטן (אבל שוב, מאומן), שאולי לא הכי יפה בעולם אבל יעיל, שהופך את השיוט הדי-מהיר הזה לנסבל ואף למעלה.

מי שגדל על מרובעילינדרים לא יבין על מה אני מדבר

המנוע מושך יפה, בלי יותר מדי ויברציות. הן קיימות, אבל כאילו לא ממש מעיזות להרים את הראש מחשש שיקבלו בראש מהבאלאנסר (שזה, לקוראינו באנגליה, גל-איזון). המנוע דווקא די חלק, אבל ברור שאין טעם לצפות לפעולה משיית וחלקה כעכוזה של מולאטית ברזילאית עטויית חוטיני בקרנבל בריו… אה, סליחה. מרגישים היטב פעימות-כוח אופייניות של הבוכנה הבודדה, במיוחד בסל"ד נמוך ובינוני כשהמצערת פתוחה עד הסוף, אבל זו דווקא אחת התכונות שאני אוהב בסינגלים.

מי שגדל על מרובעילינדרים (© טל) לא יבין על מה אני מדבר, וגם לא מבין איך אני אומר שהמנוע מגיע בקלות לקו-האדום בכל הילוך, כאשר הוא בסך-הכל מגיע ל-7,000. אבל במונחים של סינגלים, המנוע הזה בהחלט שש אלי סל"ד. אני מתעקש איתו, מתחפר מתחת לצבע של המיכל, ומגיע ל-185 על השעון, אולי טיפה יותר. יפה מאד. מהירות אמיתית מוצהרת, אגב: 175 קמ"ש.

כשהרגליות והכידון חיים בדיסוננס תמידי

בכביש הפתוח אני גם מגלה שהתנוחה, בניגוד לכל הציפיות, נוחה. גם מבחינת המושב. לא חשבתי שמושב בעל חתך מעוגל ולא שטוח יכול להיות כל כך נוח, במיוחד כשהרגליות והכידון חיים בדיסוננס תמידי, אבל עובדה. הנדסת אנוש הם יודעים, הבאווארים.

או אולי לא. מי שם פה את מתג הצופר, איפה שצריכים להיות המאותתים? ולהיפך? מתגים זה משהו שאנשי ב.מ.וו מנסים להתחכם איתו מאז הופעת ה-K100 הראשון (1983, חבר´ה), ואני מצטער אבל זה עדיין לא זה. פגיעה, כן. בול, לא.

באיזי

או-קיי, הגענו לקטע המעניין, כי – בינינו, ואל תספרו לאף אחד – זה היה התירוץ שלי לקחת את האופנוע. נסרים. למרבה הצער/מזל, לא היה זמן חוץ מבשבת, כך שמראש הוגדר שניסע באיזי.

זה המקום – ההקשר יתברר מייד – להזכיר את הבדיחה המפורסמת על הנהג-מונית האיטלקי שלוקח נוסע משדה-התעופה, ולא עוצר בשום רמזור אדום. הנוסע המבועת שואל אותו למה, עונה הנהג "אבא שלי מלמדת אותנו, אני יחד עם אחות שלי גדול, אף פעם אסור עוצרת באדום". ככה זה נמשך עד שמגיעים לרמזור ירוק, ודווקא אז הנהג עוצר. משוגע, אומר לו הנוסע, עכשיו אתה עוצר?? "אני צריך נזהר", עונה לו הנהג, "אולי בדיוק אחות שלי בא".

אז באותו קו מחשבה – עלינו באיזי, ו-"איזי", מתברר, בדיוק סוג הנסיעה שמתאימה ל-F650CS. זורמת, רגועה – ודי מפתיע לגלות כמה מהר הקילומטרים עוברים מתחת לגלגלים.

רכות מופרזת של המתלים

אופנוע ספורט הוא לא, שלא תהיה טעות. המשקל, 189 קילו עם מיכל מלא, עובד נגדו, כמו גם גיאומטריית היגוי מאד איטית (ראה קטע טכני נפרד) ורכות מופרזת של המיתלים. אלו אמנם מתלי-כביש מבחינת המהלך, אבל הם בהכרח פשרה. בעיר הם היו נוחים, בכביש המהיר ובסוויפרים מהירים – לא רע, אבל הם רכים מדי בשביל עבודה נמרצת על הגז-ברקס-פקודות היגוי אגרסיביות.

אפשר לשכוח מלנעוץ את החרטום באספלט בבלימה עמוק לתוך הפניה – ממילא הבלמים לא מספיק חזקים בשביל זה – ובמקום זאת עדיף לזרום עם האופנוע במקסימום חלקות. רצוי להשלים את הבלימה מוקדם (היתרון באופנוע חלש הוא שלא צריך כל כך לבלום), לתת פקודת היגוי מתונה, ולקחת את הפניה במצערת קבועה ואחידה.

שינויים בגז יגרמו לכל האופנוע להתנדנד ואז אתה מרגיש כמה חסרים כיוונים במיתלים… רגע, מה זה? אין כיוונים במיתלים? לא, אין. אפילו לא עומס קפיץ מאחורה, שלא לדבר על שינויי שיכוך כלשהם. קצת מעצבן, באופנוע של קרוב ל70,000- שקל, לא? גם הרגש מהפרונט לא משהו – נדמה לי שחלוקת המשקל נוטה לאחור במידה די רבה, אז אולי זו הסיבה, יחד עם המיתלים הרכים.

כלי-מתחילים רגוע וסולידי

אבל, מתברר, זה לא כל כך חשוב. הרי לא מדובר באופנוע סופרמוטרד, שבנו אותו בשביל דבר אחד, אלא בכלי-מתחילים רגוע וסולידי. ככזה, יכולת-הכביש שלו הרבה יותר ממכובדת, וברצף הסיבובים המוכרים של נסרים, ואחר-כך בירידה המגניבה לעמק האלה, אני מרגיש רגוע ובטוח תוך כדי נסיעה ש… איך נאמר זאת בעדינות? לא גרמה לרוכב ה-GSX-R1000 שנסע מאחורי להשתעמם יותר מדי, אני חושב, או לעמוד על הברקסים כדי לא להכנס לי בזנב (פעולה, אגב, שהיתה יכולה להסתיים בשיפור עיצובי לגבי ה-CS. אופס, אמרתי שהנושא הזה סגור).

הכידון הרחב הופך את ההיגוי לקל מאד, המנוע לא מספיק חזק כדי להכניס אותך לצרות (או להוציא את הזנב ביציאה מפניות, כך שאין בעיה לפתוח גז ולא צריך לפחד), וכל העסק מאד ידידותי, נעים ולא מאיים.

הכל עניין של גישה וציפיות

צמיגי ה-D207 נותנים מספיק אחיזה כדי – למרות הכל – לגרד רגליות אם ממש רוצים. ולגבי הבלמים, ובכן עוצמה אדירה אין שם, אבל אפשר לשלוט בקדמי בצורה מצויינת ולהרגיש מה קורה. הכל עניין של גישה וציפיות: צריך לזכור שה-F650CS שוקל כמו אופנוע 600 ספורטיבי, פלוס מינוס, אבל מסתפק בדיסק קדמי אחד בלבד. מצד שני, יש לנו פינוק בדמות ABS. זה לא רק בטיחותי אלא גם עזר-לימוד נהדר.

בואו נאמר זאת כך: אני לא אתפלא אם רוכבים חסרי נסיון יהיו יותר מהירים בכבישי נסרים על ה-F650CS מאשר על אופנועי-ספורט מרובעילינדרים 600, עם הספקים כפולים-פלוס. עבור רוכב מיומן הסיפור אחר, ולדעתי אין לב.מ.וו צ´אנס לעמוד בקצב.

וכעת לדובדבן קטן: את היום הזה, שבו המהירות כמעט ולא ירדה מתחת ל-120, ולרוב היתה גבוהה יותר, סיימתי עם צריכת דלק ממוצעת של – מחיאות כפיים, בבקשה – 20.9 ק"מ לליטר. כל הכבוד. בהקשר זה, אגב: אין מד-דלק, וגם לא ברז לרזרבי ושות´. יש נורת אזהרה, וכרגיל בב.מ.וו היא קצת פסימית ונדלקה אחרי שאכלנו 10.5 ל´ מתוך ה-15 שיש במיכל.

למי שמרגיש שאולי לא שילם מספיק

לפני הסיכום, נזכיר עוד שבב.מ.וו כמו בב.מ.וו – תג המחיר הבסיסי גבוה, 67,000 ש"ח, ויש רשימה ארוכה של אופציות ותוספות למי שמרגיש שאולי בכל זאת לא שילם מספיק. זה אומר, למשל, ערכת שעונים מצופה כרום, או מחשב-דרך כמו של דגמי ה-GS, או חרב תחתונה מקרבון לקישוט המנוע, או כל אותם אבזרים להתקנה באין-מיכל, או ידיות כידון מחוממות, או ביגוד יעודי תואם מיוחד לדגם זה.

או ג´ק-אמצע לטיפולים/אחסנה שיושב בחניה בבית ומחכה בסבלנות לאופנוע. או תיק לסבל, ותיק למושב האחורי, שיודעים להתחבר וליצור ילקוט-גב גדול. או… טוב, נו, הבנתם את הפרינציפ.

לסיכום

אז עכשיו אפשר לעבור לסיכום. והסיכום שלי פשוט: למרות מפרט צנוע וחסר יומרות, ה-F650CS הוא האופנוע הטוב ביותר של ב.מ.וו. למה? כי הוא עושה בדיוק את מה שהוא צריך. לא פחות, בדרך כלל גם יותר.

ובניגוד לבימרים גדולים יותר קשה למצוא בו מגרעות אמיתיות (אם להיות קטנוניים: המינוסים הם תנוחת הרכיבה, העדר כיוון מיתלים, מחיר). הוא לא אופנוע ספורט, וגם לא אופנוע תיור ובטח לא דו-שימושי. מה הוא כן? אופנוע למתחילים, כמעט אידיאלי. רבגוני, נוח, מסתדר עם מגוון רחב של כבישים וסוגי רכיבה, מתמסר כמו חתול ביתי מפונק, ויודע גם קצת להלהיב כשצריך. ממש, אבל ממש מתסכל אותי שדווקא האוכלוסיה שלה הוא מיועד ולה הוא הכי מתאים, מנועה מלהשתמש בו.

בעד: עיצוב; תפעול ושימושיות; נוחות נסיעה; מתון וידידותי למתחילים; ABS; צריכת דלק; איכות
נגד: עיצוב; תנוחת רכיבה; העדר כיוון במיתלים; תמורה גבולית למחיר

קצת טכני

הדרך הקלה היתה לזרוק חישוקי "17 על הבסיס של ה-F650GS, אבל ב.מ.וו הלכה בדרך הקשה ובנתה למעשה אופנוע חדש. שילדה חדשה, עם קורות עבות יותר שמשמשות גם כמיכל דלק; זרוע אחורית חד-צידית; מיתלים מקוצרי-מהלך (125 ו120- מ"מ, קדימה ואחורה); מיכל דלק תחת המושב; ומנוע שאמנם נראה דומה, אבל עבר שפצור שחולל שיפור מורגש.

ההספק המירבי, אותם 50 כ"ס, מגיע עכשיו ב-6,800 במקום 6,500, והמומנט המירבי ב-5,500 סל"ד במקום 6,000. בעברית פשוטה זה אומר מנוע יותר גמיש, ובאמת יש ל-CS תחום רחב למדי של סל"ד יעיל.

אבל השינוי האמיתי מורגש בפעולה בסל"ד נמוך, בעיר – מקודם זה היה די מעצבן, עכשיו הכל עובד כמו שצריך. לא יודע איך זה קרה – בואו נגיד שמדובר ב-"מיפוי מחדש של גרף ההזרקה ואינג´קטורים רב-שלביים עם אטומיזציה משופרת", למשל. למה מה, מישהו יכול לומר שאני מדבר שטויות? מה שבטוח – העסק עובד. כשפותחים גז קצת מקבלים כוח יפה, ואין שום בעיה לשלוט על המנוע בתנועה צפופה.

ג'אנטים או דז'אנטים?

ב.מ.וו בחרה בחישוקים, "דז´אנטים" בעברית צחה, ברוחב קצת חריג – 3.00 קדימה, 4.50 אחורה (זהו רק אחד ההבדלים בין ה-CS לסופרמוטרדים, שם יש בדרך כלל 3.50 קדימה ו-4.25 מאחור). הצמיגים הם 110/70-17 ו-160/60-17-. גיאומטריית ההיגוי "איטית" באופן שנדיר למצוא כיום: זוית מזלג 27.9 מעלות, מפסע של 186 מ"מ (!). בסיס הגלגלים משתרע על כמעט 1,500 מ"מ.

הבלמים (דיסקים בודדים, 300 מ"מ קדימה, 240 מ"מ אחורה) מצויידים ב-ABS. תיאורטית מדובר באופציה, אבל לארץ יגיעו כל האופנועים עם ABS אלא אם לקוח יזמין במפורש בלי – וזה ממש לא כדאי. כי מדובר בחסכון של משהו כמו 2,000 שקל. למי שלא נסע עם ABS אף פעם – נסו, העסק עובד שיגעון.

החלל שהתפנה מעל מנוע ה-F650CS

כאופנוע שמיועד למתחילים, ה-CS מגיע עם מושב נמוך מאד, יחסית – 780 מ"מ. אם רוצים, אפשר להחליף למושב נמוך עוד יותר, 750 מ"מ. אז כבר ממש לא צריכה להיות לאף אחד עם להגיע לרצפה.

אחת ההמצאות הגדולות היא החלל שהתפנה מעל המנוע. מיכל הדלק עבר מתחת לכסא ובמקומו יש לנו מקום שמיועד לקלוט כמה אבזרי ב.מ.וו יעודיים או לקבל קסדה. התיק אותו בדקתי היה איכותי ביותר, נתפס עם שלושה קליפסים למקומו, ונתלה על הכתף עם רצועה אחת אלכסונית כשרוצים.
עם מיכל דלק מלא האופנוע הזה שוקל 189 ק"ג, ממש לא מעט לסינגל צנוע.

נתונים טכניים

מנוע חד-צילינדר, 4 פעימות, קירור מים
תזמון גל-זיזים עילי כפול, 4 שסתומים
מהלךxקוטר: 100×83 מ"מ
נפח: 652 סמ"ק
יחס דחיסה: 11.5:1
הספק מירבי: 50 כ"ס ב-6,800 סל"ד
מומנט מירבי: 6.1 קג"מ ב-5,500 סל"ד
תמסורת: 5 הילוכים, רצועה
מהלך מיתלה קדמי: 125 מ"מ
מהלך מיתלה אחורי: 120 מ"מ
צמיג קדמי: 110/70-17, חישוק "3.00
צמיג אחורי: 160/60-17, חישוק "4.50
בלמים: קדמי 300 מ"מ, אחורי 240 מ"מ; ABS
בסיס גלגלים: 1,493 מ"מ
זוית מזלג: 27.9 מע´
מפסע: 183 מ"מ
גובה מושב: 780 מ"מ (אופצ´: 750 מ"מ)
מיכל דלק: 15 ליטר
משקל: 189 ק"ג (רטוב, מיכל מלא)
מהירות מירבית: 175 קמ"ש (יצרן)
תאוצה: ל-100 קמ"ש 5.1 שנ´ (יצרן)
צריכת דלק: 20.9 ק"מ/ליטר (מבחן)
מחיר לצרכן: 67,000 ש"ח

עוד טורים של טל שביט

שמועות

הכי כיף לקלף

השד הפנימי

מזג אויר ים תיכוני

מודעות פרסומת

השאר תגובה