צילום: רונן טופלברג. הוסקוורנה 701 ויטפילן. עם האופנוע על המסלול

שיא הקפה אישי עם האופנוע על המסלול

הדבר האחרון שעניין אותי בזמן הרכיבה עם האופנוע על המסלול, היה נושא הזמנים וכמה מהר אני מקיף אותו. למרות שזהו אחד הדברים הכי בסיסיים באופי של קופים זכרים מימים ימימה: מי דופק הכי חזק על החזה על הסלע הגבוה מול כל הלהקה. ובדו גלגלית: מי הכי מהיר על המסלול ומי עוצר את השעון הכי מוקדם בתום ההקפה, הוא הכי גבר-גבר שבסביבה, ואוי לזכר שיאיים על המעמד.

צילום: רונן טופלברג

מאחר ומעולם לא הייתי "הכי מהיר שיש", העדפתי להתנחם, לחשוב ולהסתתר מאחורי דימוי "כולם קופים הנלחמים על ההנהגה". את מי בדיוק רימיתי? רק את עצמי. ברגע שהנושא עלה, רצתי כמו אחוז אמוק לבדוק זמנים… מקרה שהיה כך היה:

מאז חזרתי מקורס הרכיבה ביוון (כאן) בחודש מאי 2018, הקפדתי להתייצב במסלול ישראלי, פצאל או שדה תימן, להשתתפות ביום רכיבה פתוח בתדירות של לפחות אחת לחודש.

שנה במסלול ולא מדדתי זמנים

הביקור החודשי במסלול, והתנאים הסטריליים שהוא מאפשר, נעשה כדי לתרגל, לתחזק ולחדד את היכולות האישיות שלי בתנאים הסטריליים שהוא מאפשר, ולא כדי לשפר זמנים. ועל הדרך – כן אני מודה – מדובר על פעילות שהיא מאוד (מאוד!) מהנה עבורי. פאן הוא שם המשחק.

אוטוטו שנה בביקור מסלול חודשי, ולא פניתי למדוד זמנים. זה לא היה רלוונטי למרות הדיבור והלהג בעניין בשולי המסלול מתחת לאוהלים. ניסיתי למצוא אפליקציה מתאימה לעניין בעבור האייפון שלי, אבל המחיר הרתיע אותי והתקמצנתי על העניין. הנושא אומנם סיקרן, אך לא מספיק כדי להשקיע את הכמה דולרים של העניין. אם כי, חייב להודות שזה עדיין זול יותר מרכישת Lap Timer של ממש.

אז איך התדרדרתי לכדי מדידת זמנים?

ביום המסלול האחרון שקיימה עופר אבניר לרוכבי אפריליה, סוזוקי והוסקוורנה, השתתפתי (שוב) עם ההוסקוורנה 701 ויטפילן זהו אופנוע שכבר מצאתי ככלי הנוח והמתאים ביותר לפורמט ימי המסלול בעבורי. מדובר אומנם על אופנוע המוגבל ל-47 כ"ס (בעבור רישיון A1) אך למסלול פצאל, הוא מספיק. בתמונה המצורפת בראש הטקסט – טופלברג תיעד את ה-701 ואותי באחת משלושת הפניות היחידות שיש במסלול פצאל לצד ימין.

לאחר שנעקפתי על ידי שלומי והאפריליה טואנו פאקטורי, הגברתי קצב וניסיתי לעקוף אותו חזרה. (הסרטון המלא והבלתי ערוך של שלומי מאחורי עד העקיפה הבלתי נמנעת, כאן). לאחר כ-4 הקפות, התייאשתי כשבכל ישורת קצרה, הוא בורח לי רחוק יותר, ולא משנה כמה חשבתי שאני אולי מצמצם עליו חזרה בקטעים הטכניים הצפופים בהם ה-701 זורח.

זמנים

כשירדנו בתום הרכיבה לצידי המסלול, בדק שלומי את הסלולארי שלו, שם עבדה אפליקצייה למדידת זמנים. "עשיתי שיא אישי!" הוא הכריז. "49 שניות!" הוא אמר בסיפוק רב. האמת? בצדק. אומנם שיא המסלול לתוואי הסגור של פצאל, עומד על כ-42 שניות, אבל הוא נעשה עם אופנוע מרוצים משופר בכבדות נעול בצמיגי סליקס.

בעבור אופנוע נייקד סדרתי כמו הטואנו, ללא שיפורים המתאימים אותו למסלול, עם מתלים שמותאמים לרכיבת יומיום וצמיגים סטנדרטיים, זהו זמן מרשים בהחלט. בשלב הזה – קינאתי בשלומי. אבל קינאה מהסוג המפרגן. וזה נדיר אצלי…

מדידת הקפה מהבית

"המממ…" חשבתי בקול רם. "אם כך, מעניין מה הזמן שלי?". תהיתי בפניו. "בטח אותו הדבר" הוא ענה. שהרי רדפתי אחריו והפער בינינו גדל מהקפה להקפה, אך בקצב איטי למדי. מאותו רגע ואילך, כל שעניין אותי הוא להגיע הביתה ולבדוק כמה עשיתי. הרעיון היה למדוד  את זמן ההקפה כפי שתועד ממצלמת הגו-פרו שהייתה מורכבת על זנב האופנוע שלי במשך סשן הרכיבה מאחורי שלומי. אומנם זה פחות מעניין (כי האקשן היה במקרה זה מלפנים), אבל זה יספיק.

איך מודדים זמן הקפה בבית עם מצלמת גו פרו אך ללא מכשיר למדידת זמנים? מלבד הצבת הטיימר על המסך, בוחרים נקודה "מוסכמת" על המסלול שתשתמש כזו שבה יתחיל ויסיים הטיימר לעבוד. אני בחרתי בטלאי האספלט הכהה שבסוף הישורת – בין פנייה 13 לפנייה מס' 1.

והתוצאה?

50 (וקצת) שניות. בלי צמיגי סליקס ועם 47 כ"ס. מחד, אני מרוצה. חן אביוב אומר בחיוך שזה עושה אותי סוג של "מיקרו רייסר". זאת, מאחר וקו הגבול של 50 השניות להקפה הוא טוב למדי בעבור האופנוע עליו רכבתי ובעבור הרוכב שאני – כזה הנעדר שאיפות מרוצים.

מאידך, אני מקווה מאוד שלא להתדרדר עכשיו למרדף הסזיפי אחרי קיצוץ שברי שניות מזמן ההקפה הזה. אם כי, אני חייב להודות, שלרדת מ-50 שניות להקפה, נשמע כמו אתגר מספק ובר השגה…

סרטון המדידה

 

 

מודעות פרסומת

השאר תגובה