ההוסקוורנה נורדן 901 כבש את שמוליק עוד ברמת תמונות הקונספט מתערוכת EICMA ולכד אותו ברשתו. כבר אז, הנורדן סחט לשמוליק את בלוטות הטעם וגרם לו לרייר. וזה הרבה לפני שמישהו בכלל סיפר איך זה לרכוב על הדבר הזה…
כתב וצילם: שמוליק פאוסט
בין הכניסה לנאות קדומים לדרך נוף קברות המכבים יש שביל. שביל קצר אבל רחב, עם שדה ראייה מצויין ובמפים שבמהירות נמוכה כמעט לא מורגשים. בקצב קצת גבוה יותר הם מקפצה נפלאה לגלגל הקדמי, ובמהירות גבוהה מספיק הם פר-אקסלנס מסלולי המראה. שם, בדיוק שם, אופנועים אצלי לפעמים הופכים להיות לחברים.
אני משוחד, אני מודה.
דייט עם פמלה אנדרסון
עוד לפני שהתיישבתי עליו – ידעתי שאני אוהב אותו. מאז שראיתי את התמונה הראשונה של דגם הקונספט לפני כמה שנים אני מחכה לרגע שבו אוכל לעשות עליו סיבוב. עזבו אתכם רגע מנתונים טכניים ויכולות דינמיות – אנחנו האופנוענים יצורים אמוציונליים. רובנו מגבשים דעה על אופנוע עוד הרבה לפני שהתיישבנו עליו או שמענו עליו את כל הנתונים.
וההוסקוורנה נורדן הזה התיישב לי פשוט בול על כל הבלוטות. אדוונצ'ר גדול ויפה עם כל הנתונים הנכונים – מנוע מוכח, חזק וגמיש, גלגלים במידות הנכונות, מרווח גחון מכובד, מהלך בולמים מצויין, משקל סביר, עיצוב מדהים ופנס קדמי עגול ומסוגנן שנראה כאילו הרגע יצא משנות השמונים או התשעים. הכל בול בפוני! כחובב דאקאר יליד שנות השמונים שגדל בשנות התשעים – זו בערך המקבילה האופנוענית לדייט לוהט עם פמלה אנדרסון. הגשמת פנטזיה.
הוסקוורנה נורדן 901 – באלגן!
ככל שעבר הזמן החשק רק גבר וכשפורסמו התגובות הראשונות מההשקה המקומית המושקעת, כבר היה ברור שמדובר בשחקן חיזוק רציני לקטגוריה שממילא הולכת ומתמלאת בשחקנים רציניים. יאללה באלגן!
ביום הראשון שלנו ביחד היה שרב. אני שונא חום, באמת. שקלתי לוותר לעצמי ולהשאר במזגן, אבל אין ברירה – מישהו חייב לעשות את העבודה השחורה – יצאתי לסיבוב כביש.
במילה? תענוג. רכבתי אמנם על אופנועים מוצלחים יותר לשיוט במהירויות גבוהות, אבל הנורדן עדיין בלי ספק פרטנר נפלא למשימה. המנוע מצויין, גמיש ושמח, המושב נוח, הבולמים איכותיים, מיגון הרוח לא רע יחסית וכל העסק מרגיש נטוע חזק על האספלט.
העסק אפילו השתפר בכבישים המפותלים. למרות ה21 אינץ שמתגלגלים להם מקדימה יש תחושה לא רעה מהגלגל הקדמי והכל מרגיש פשוט מצויין – לא ציפיתי ליהנות ככה על אדוונצ'ר. מרכז הכובד הנמוך ומשכך ההיגוי המובנה בלי ספק תורמים לכיף, כמו גם העובדה שכיף להסתכל עליו בהפסקות…
כשהגיהנום התקרר טיפה
גם בשטח, אליו נכנסתי למחרת כשהגיהנום הידוע בכינויו האביב הארצישראלי התקרר טיפה, האופנוע בלי ספק יודע את העבודה. בשבילים הזורמים מדובר בפרטנר נפלא, המשקל כמעט ולא מורגש בזכות מרכז הכובד הנמוך, והאופנוע מרגיש קליל ויציב מאוד! תנוחת העמידה פשוט מושלמת, וקל נורא להתחבר לאופנוע! הכל מרגיש פשוט נכון.
גם בשטח טכני יותר לא נרשמות בעיות מיוחדות. האופנוע מקפץ ומדלג בקלילות יחסית גם בשבילים היותר משובשים וקשוחים שנכנסתי אליהם וגם כשהקצב מתגבר – פשוט תענוג. עד גבול מסויים…
סוג של מבחן השוואתי
בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר. או ליתר דיוק – הקרנף בסוכנות שממול. כולנו יודעים על איזה אופנוע הנורדן החתיך מבוסס – זה היתרון הכי ברור שלו, אבל גם החיסרון הכי גדול שלו.
הנורדן מבוסס על מי שהוא לדעתי (אבל לא רק) האדוונצ'ר הבינוני-גדול-וקרבי הכי קרבי והכי גיבור שיש. או שהיה. אי פעם (לא, לא שכחתי מה-990 זצ"ל, איומים מוזמנים לשלוח בפרטי).
וכאן מתחילה הבעיה. כל רכיבה על הנורדן אוטומטית הופכת להיות סוג של מבחן השוואתי, והמתחרה הכתום מגיע עם בולמים עדיפים ומינוס של כמה ק"ג בחזית, לא עניין של מה-בכך כשרוצים להכנס חזק ומהר בכמה סלעים.
כמעט
הנורדן הוא בעצם גרסת ביניים של ה-890 הכתום, הוא ממוקם בין גרסת ה-R הקרבית לגרסת ה-S הרגועה, עם נטייה מורגשת מאוד לדעתי לכיוון הגרסה הקרבית. בתכל'ס, בכל מה שקשור לכביש – הנורדן עדיף, הוא נוח יותר לשיוט והפרונט מרגיש טוב יותר ונטוע יותר, אבל בכל מה שקשור לשטח…
שלא תבינו לא נכון – הנורדן מצויין בשטח – יש מצב שהאופי הרגוע שלו והבולמים הטיפה נחותים עושים אותו לפרטנר אפילו נעים יותר בקצב רגוע מאחיו הכתום והקרבי, והוא בלי קשר ובלי ספק נמצא ברמה הגבוהה ביותר שיש בסגמנט. אני לא יכול לחשוב על שום מסלול שמתאים לאדוונצ'ר אליו לא הייתי רוצה להכנס איתו, וכמעט על שום אופנוע אחר שעדיף ממנו. כמעט.
אני לא אומר את זה כדי לצאת דיפלומט, אני באמת מתכוון לזה כשאני אומר שתכלס – אני לא יודע מה אני הייתי בוחר.
אין מפסיד ואין מנצח
אני מבין אם אתם לא מאמינים לי, גם אני לא הייתי מאמין במקומכם, ויש מצב שהייתי אומר את זה גם אם כן הייתי יודע – אבל בחיי שאין לי מושג. למזלי, אין לי כרגע את האופציה לרכוש אף אחד מהם, אז אני גם לא צריך (עדיין?) להחליט… אני כן יודע שזו לא סתם קלישאה – בהשוואה הזו אין מפסיד, אין מנצח, ואין בחירות לא טובות. הכל זה שאלה של סדרי עדיפויות, וכל התשובות נכונות.
נראים טוב ביחד
בין הכניסה לנאות קדומים לדרך נוף קברות המכבים יש שביל. שביל קצר אבל רחב, עם שדה ראייה מצויין ובמפים שבמהירות נמוכה כמעט לא מורגשים. בקצב קצת גבוה יותר הם מקפצה נפלאה לגלגל הקדמי, ובמהירות גבוהה מספיק הם פר-אקסלנס מסלולי המראה.
שם, כשהקצב עולה והאופנוע מתרומם ביחד איתו – כל הפלוסים והמינוסים של הנורדן מבטלים אחד את השני, כל המשוואות נפתרות וכל ההשוואות נעלמות. נכון – רכבתי שם על אופנועים גיבורים יותר, שאף פעם לא מתרסקים על הבולמים בנחיתה ותמיד רוצים עוד, אבל שם – באותם רגעים קצרצרים של התרוממות גשמית והתעלות רוחנית – אני מדמיין את עצמי בעיני רוחי מהצד השני ושם, בדיוק שם – אני רואה את עצמי ממריא על הנורדן בשבילי המדבר הרחבים של סנגל לצד פבריציו מאוני זצוק"ל, בדהירה מהירה וזורמת בואכה האגם הוורוד…
אלוהים, אנחנו נראים שם כל-כך טוב ביחד אני והנורדן הזה…
גלריה
עוד מהמקלדת של שמוליק פאוסט
נייקד בחליפת טוויד – טריומף טריידנט 660
סוזוקי קטאנה – לפתוח גז על חרב סמוראים
רכיבה על הסוזוקי SV650 – מהאופנועים שמפתיעים אותך
אופנועי CFMOTO – זו רק ההתחלה…
מכונת הנאה אמיתית – סוזוקי GSX-S750
הרשמה לדף הפייסבוק של הכRובלוג