מנכ”ל חדש למשרד התחבורה וביקורת אין

משרד התחבורה זכה למנכ"ל חדש בסוף החודש הקודם (מאי 2005). רו"ח גדעון סיטרמן לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה, במקומו של אריה בר (שנכנס לתפקידו בספטמבר 2005, לפני 8 חודשים בערך). מילא אם היה מופיע דיווח יבשושי באחד מאתרי האינטרנט העוסקים בדו גלגלי, ניחא. אבל גם דיווח קצרצר לא היה, וכך נעדרה גם הביקורת שלדעתי נדרשת.

תחילה הגדרות: מה נמצא תחת אחריותו של מנכ"ל משרד בתחבורה?

משרד התחבורה הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. המשרד מנוהל בעזרת אגפים ורשויות, שכולן נמצאות באחריות מנכ"ל המשרד: ניהול התחבורה יבשתית מתבצע בעזרת אגף התחבורה הציבורית, אגף תשתית ופיתוח, אגף תכנון תחבורתי ואגף הרישוי.

בנוסף, ניתן למצוא במשרד ותחת אחריות המנכ"ל את רשות התעופה, רשות הספנות והנמלים וכן הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

מר גדעון סיטרמן מחזיק ברזומה מרשים לכל הדעות, אך נעדר כל קשר ממשי לתחום התחבורה. ע"פ TheMarker, הקשר בין המנכ"ל החדש לתחום בו עסקינן, מסתכם בייעוץ כלכלי לשר התחבורה חיים לנדאו ז"ל (בין 1979 ל-1981, כן?), ובאחריות על עבודת המטה של לשכת השר עם גופי משרד התחבורה כמו רשות הנמלים, רשות שדות התעופה, אל על, רכבת ישראל ומספנות ישראל. קשר לנהגי הכבישים הציבוריים? אין. שמץ של זיקה לתחום בו משתמשים מירב לקוחות משרד התחבורה? גם אין.

שלושת הגורמים לתאונות

אם אתם חושבים שהוא לא אמור להתעסק בדברים שכאלו, חישבו שנית. עיון קליל ברשת מגלה שהמנכ"ל היוצא התעסק לא מעט, לטוב ולרע, בנושאים אלו. ככל הנראה, בלית ברירה.

משרד התחבורה, למיטב הבנתי, יכול לטפל בכל שלושת הגורמים העיקריים לתאונות דרכים (הגורם התשתיתי, המכאני והגורם האנושי). האם רואה חשבון, אשף ככל שיהיה במקצועו, אכן הוא האדם לו אנו זקוקים במדינה מוכת תאונות דרכים כשלנו? האם אין מדובר כאן במינוי פוליטי גרידא של שר תחבורה?
(ואפרופו שר התחבורה – לא קראתי באף אחד מאתרי האופנועים שום מילה על הביטחוניסט שמטפל בנושא של כולנו…).

אבל נישאר בעניין המנכ"ל החדש.

בתחום מסילות הרכבת ותחום נמלי הים והתעופה של מדינת ישראל, טמון לא מעט הוד והדר, וכנראה שגם פרויקטים ענקיים שייגרמו לשר הממונה "להראות טוב", אבל עדיין – כבישי המדינה, שבאחריות משרד התחבורה מדממים. כפי שאתם בוודאי רואים, קל ליפול לתוך קלישאות פופוליסטיות שייתמכו בדעה המוצגת לעיל, אבל הסטטיסטיקה לא משקרת והעובדות היבשות כואבות – יש לנו יותר הרוגים בכבישים מדי שבוע, מאשר בפיגועים.

ומה שר התחבורה עושה? ממנה רואה חשבון שיטפל במספרים? לא נראה לי שזה יעבוד.

ולכם?