1. אם החבר'ה מסביבך לא מפסיקים להשתין בכל הפסקה זה כנראה כי הם שתו הרבה. אפשר לצחוק עד מחר על כך שהם "כמו בחורות בהריון", אבל כנראה שהם עושים משהו נכון וכדאי גם לך לשתות. חבל לחזור הביתה כשמנשא המים עדיין חצי מלא, אבל הראש מתפוצץ מכאבים כתוצאה מהתייבשות.
2. "יהיה בסדר" היא לא תשובה לשאלה "מה יקרה אם היום לא ארכב עם משקפי האבק?" . עדיף לא להתעצל, ולחזור הביתה להביא את אותו המשקף, למרות שכבר סיימתי לשחרר את האופנוע מהמנעולים. בחמשת הדקות הראשונות על הכביש עד "לשטח", הספקתי לדמוע בערך 100CC של דמעות (אולי זו הסיבה להתייבשות מהסעיף הקודם?). בשאר הרכיבה, אספתי כמות אדירה של חול ואבק בזויות העיניים.
3. בהעדר משקף האבק, הצלחתי להרגיש היטב כל פגיעה וכל התנגשות בחרק טועה, בשאר חלקי הפנים. מזל שאני חובש משקפי ראייה שספגו את החבטות במקום הקרנית העדינה שלי. כאמור, פעם הבאה – לא להתעצל.
4. לצאת ל"טיול אנדורו" על אופנוע לא מוכר המצוייד בתצורת מנוע לא מוכרת עם רוכבים ממהרים, היא לא רעיון חכם. השליש הראשון של הרכיבה הספיק כדי לכסח לי את הצורה מבחינת עייפות ותשישות, ואף כלל 2 נפילות מיותרות והזעה מוגברת. מזל שחבר נתן כמה טיפים בסיסיים ומהירים שעזרו לי להתמודד בקלות רבה יותר עם ה-KTM200EXC (ססעמק! הוא חזק!) שלוויתי מאחי.
5. והנה למידה ולקח ממקרה של רוכב אחר: אם האופנוע "עשה בעיות בקלאץ' ברכיבה הקודמת", הוא כנראה לא ישתפר מעצמו ולא יבריא לקראת הרכיבה הבאה. לפחות הספקנו לתפוס תנומה בחיק הטבע עד שרכב החילוץ הגיע.
השאר תגובה