איש חכם אחד פעם אמר לי, שההבדל בין סבל לחוויה הוא בערך… שבוע. ודרך המשקפיים האלו, ניתן בהחלט לומר שהשנה החולפת הייתה עשירה בחוויות דו גלגליות. חלקן עגומות ועצובות וחלקן אדירות. לא פחות.
כמו בשנה הקודמת, גם הפעם אני עושה שימוש ב"כרובלוג" כדי לרשום לעצמי את החוויות הפרטיות והאישיות שלי. הולך שוב עם האתר על הקו הדק שבין בלוג אישי לבין אתר לכל דבר. וגם הפעם, מדובר על חוויות דו גלגליות שהשאירו עליי חותם לתקופה ארוכה, וייתכן מאוד שאף הפכו לנקודות ציון חשובות עבורי. כאלו שייזכרו לעד.
כפי שתראו, מדובר על הכל מהכל: ביקורים בתערוכות ומקומות מעניינים, החלפת אופנוע וחזרה לתחום רכיבה אהוב, מסלולים ועוד. בלי סדר חשיבות וללא סדר עולה או יורד של עוצמת החוויה עצמה. רק סדר כרונולוגי.
ביקור במחלקת המו"פ של אפריליה
בחודש מרץ 2018, הוזמנתי לאיטליה כשהנסיעה כללה ביקור במחלקת המחקר ופיתוח של אפריליה במבנה שהיה בעבר (עד 1998) מפעל הייצור בעיירה Noale. את הרוב לא נתנו לצלם מטעמים ברורים, וכך תיאלצו רק לקרוא על החוויה, כאן. אבל לפחות יצאתי משם עם סרטון שמציג את מה שכן נתנו לצלם: את האופנועים המייצגים את המסורת המפוארת של אפריליה מעולם המרוצים, מ-2 העשורים האחרונים. מסורת עמוסה בסיפורים ואגדות על רוכבי-על שהם אגדות בעצמם. הילת המרוצים, הניצחונות, הגביעים והאליפויות כפי שהיא עולה מריבוי האופנועים הפזורים במחלקות השונות במפעל. שניים מהריכוזים העיקריים של הכלים, נמצאים בכניסה למפעל (צמוד לחנות המזכרות) וממש בכניסה של מחלקת המרוצים. רק שם נתנו לנו לצלם.
הנה הסרטון למזכרת:
קורס רכיבה במסגרת "קליפורניה סופרבייק סקול"
הקורס בו השתתפתי בחודש מאי השנה במסלול סרס שביוון אצל חברת יונומנט, העיף לי את המוח. לא פחות. כך כתבתי בסקירת החוויה כשחזרתי לארץ:
"…הקורס של קליפורניה סופרבייק סקול, עדיין מצליח להישאר ייחודי ולהתבלט משאר הקורסים אותם עברתי. הוא בנוי כה טוב שמבחינתי, זה מכניס אותו לשלישייה המובילה ברשימת הקורסים "היותר איכותיים, מפרים ומלמדים" שעברתי. כן. ממש כך."
זה היה מאורע השפיע באופן משמעותי למדי על אורח החיים שלי לאחר שחזרתי ארצה. מלבד ההנאה הרבה שהסב לי, הרי שהוא גרם לי להיכנס לשגרת אימונים קבועה. כזו שהתחלתי בה חודשים לפני הקורס עם הקפדה על אורח חיים בריא, ובניית כושר מתאים לקראת הקורס המתקרב ובא (עוד על כך, כאן). לאחר החזרה ארצה, המשכתי לטפח את נושא הכושר ואף הגעתי לתדירות ביקור גבוהה למדי במכון הקרוב למקום מגוריי.
זאת ועוד, הרי שחיידק המסלול נתפס בי. מאז חודש יוני ועד היום, אני מקפיד לבקר באחד מהמסלולים העומדים לרשותנו (פצאל ושדה תימן). הנה, חלק מהביקורים אף מתועדים: יוני, יולי, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר. אגב, אני משתדל שלא "לדרוך במקום", ואף ביצעתי זוג הדרכות אישיות על המסלול, עם חן אביוב.
למה החיידק ממשיך להכות בי ולמשוך אותי כל פעם מחדש אל המסלול? אני משכנע את עצמי שכל המאמץ הוא לטובת תרגול, שיפור יכולות הרכיבה ומכאן גם שיפור בבטיחות הפרטית שלי על הכביש. אבל הנה, אני מודה וחושף את האמת שמתחת: אני מאוד (מאוד!) נהנה מהביקורים הללו וממליץ גם לכם לנסות ולהתנסות באיזה יום מסלול או שניים.
שריפת אופנוע
בחודש יולי השנה, וכבר חפרתי על כך רבות, בערב תשעה באב, עלה אופנוע הפרויקט שלי בלהבות. זה היה סוזוקי GSXR750 שנת 1986, ואיתו נשרפה גם חלק מהנשמה שלי. זו חוויה דו גלגלית משמעותית עבורי, גם אם שלילית. כדי שלא לפשפש עוד בפצע הפתוח ולא להתיש אתכם, אשים קישור: עוד על המקרה שקרה, ניתן לקרוא כאן.
סופ"ש מרוצים: ביקור משפחתי במרוץ המוטו ג'יפי באוסטריה
אני בן בכור מבין ארבעה בנים, כולם חובבים ספורט מוטורי ו\או רכיבת אופנועים. אבא שלי, איתנו באותה ה"קלחת" ורוכב על דו גלגלי ביומיום כבר שנים. לכן, לרגל יום הולדתו שחל מדי חודש אוגוסט, החלטנו על בילוי ברוח התחביב המשותף ונסענו לצפות במרוץ ה-GP שנערך באוסטריה. כפי שתצפו בסרטון המזכרת שהכנתי בסיום, היה משוגע ומשגע ובעיקר רווי באדי אלכוהול.
היה מיוחד בעיקר תודות לחברים בקבוצת המרוצים של סוזוקי ולאיתן בוטבול (הסוכן של ג'ו רוברטס, רוכב קבוצת הונדה LCR ב-Moto2), שבזכותם קיבלנו גם כרטיסי כניסה לפאדוק – ה"מאחורי הקלעים" של קרקס המרוצים היוקרתי והמגניב ביותר בעולם.
לא הסתפקנו רק בביקור במסלול במשך 3 ימים ברציפות (מקצי דירוג וכמובן המרוץ עצמו), עם מקומות ישיבה על הישורת ומול הפודיום, ולא הסתפקנו בלינה בבקתת סקי מפנקת במרחק 30 דקות נסיעה ממתחם המסלול, אלא שילבנו מוקדי עניין מוטוריים ומגניבים שכל חובב התחום יעריך: ביקור במוזיאון רדבול בעיר זלצבורג וביקור במפעל ק.ט.מ – הוסקוורנה במאטיגהופן. החברים בהוסקוורנה אפשרו את הביקור במקום שאינו פעיל במהלך אוגוסט בשל פגרת הקיץ. זכינו לסיור פרטי ומודרך במשך יותר משעה בין קווי הייצור, המחלקות השונות, מזמוז דגמים היסטוריים, ביקור במשרדי ההנהלה ועוד. לצערי, ובאופן מובן לחלוטין, לא יכולתי לצלם במהלך הביקור.
ואם אני התרגשתי למרות שזו הפעם הרביעית שאני מבקר במפעל, אז תחשבו איך הרגישו שאר חברי המשפחה.
סרטון מזכרת משפחתי שכולל גם את הקינוח והפינוק בו סיימנו – ביקור בספא מפנק להרגיע את העצמות הדואבות:
החזרה לשטח
כאן דווקא לא מדובר על חוויה חד פעמית, כי אם על לקט חוויות מרובות: לאחר שריפת הג'יקסר, רכשתי בחודש ספטמבר שוב אופנוע שטח. הפעם מדובר על הוסקוורנה FE250 משומש (שנת 2017). זאת, לאחר 3.5 שנים מאז שמכרתי את אופנוע האנדורו הקודם שלי.
אם ב-2015 הפסקתי לרכוב בשל מגבלות פיזיות (עודף משקל), ושעמום מהתחום אחרי 10 שנות רכיבת שטח, הרי שההפסקה הממושכת הייתה כל שהייתי צריך כדי לחזור: חזרתי כשאני "קצת" יותר קל (51 ק"ג פחות), הרבה יותר חרמן לרכיבת שטח אחרי היעדרות כה ממושכת, ועם הרבה יותר סיבולת לרכיבה מאומצת בזכות הביקורים התכופים במכון הכושר.
בנוסף, מרכז האחסנה של עופר אבניר במודיעין, מאפשר לי להשאיר את האופנוע קרוב לשטח והתוואי שאני אוהב, מבלי להתנהל עם אחסנת האופנוע מתחת לבית (דבר, שהתברר בעקבות שריפת הסוזוקי אספנות שלי, כ"לא בטוח"), ולא להתעסק בגרירת האופנוע ומציאת מקום חנייה לעגלה.
הנה סרטון מייצג – רכיבה מיום השישי האחרון, מייד אחרי 3 ימים של גשם
תערוכות אופנועים בין לאומיות
זו השנה הראשונה שבה יצא לבקר בתערוכת קלן שבגרמניה (אוקטובר), ותוך פחות מחודש – גם בתערוכת EICMA שבמילאנו (נובמבר). רק שלזו האיטלקית – הגעתי עם חברים וותיקים. החבורה שהייתה איתי כללה את שחר עמרמי ושי שמר, חברים וותיקים שלי עוד מתקופת מרוצי הסופרמוטו מלפני 16 שנים, וכן אייל כהן, חבר יקר עוד מהתקופה בה עבדתי בק.ט.מ בארץ. זה היה שבוע באווירת "מילואים ואופנועים" לכל דבר: ההנאה הייתה רבה, גם בעבורי שזו הפעם השביעית שלי בתערוכה אבל גם בעבור אייל ושי שזו פעם ראשונה עבורם בתערוכה בסדר גודל שכזה. באחד מערבי התערוכה, אף שתתפנו גם ב-Dinner For Champions שערכה ק.ט.מ-הוסקוורנה למפיצים מרחבי העולם שהגיעו לתערוכה, וכללה גם את השתתפותם של חלק מרוכבי הקבוצות הרשמיות. היה טעים והמפגש עם הרוכבים המפורסמים היה לא פחות אדיר.
הנה סרטון למזכרת:
כמו תמיד, גם הפעם אני מאחל לעצמי שהשנה הבאה תכיל לפחות את אותה כמות של חוויות מהנות. הלוואי שהשנה הבאה שלכם, תיראה לפחות כמו שאתם מפנטזים שהיא תהיה. הלוואי ויהיו לכם המון רכיבות והלוואי שתצברו של ים חוויות דו גלגליות חיוביות ומהנות. שתהיה לכולכם יופי של 2019!
ובאותו עניין:
סיכום שבע החוויות הדו גלגליות שלי ב-2017
תענוג תודה רבה 🙂